לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב ארנונה עבור הנכס ברח' שלמה המלך 27/7, לוד (להלן: "הנכס"). עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 24.4.12.
2. ביום 10.12.12 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהירה התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שידה לא היתה משגת על מנת לשכור את שירותיו של עורך דין, ועל כן פנתה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג. בקשתה נענתה רק לאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות ועקב טעות משרדית של בא כוחה הוגשה ההתנגדות באיחור.
4. לגופה של ההתנגדות, טוענת המבקשת כי כי התביעה נולדה בשל טעות של מנהלת אגף המסים בעירית לוד, אשר במועד היווצרות החוב הבטיחה כי היא תפעל למחיקת החוב ולא עשתה כן. עוד טוענת המבקשת, כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי וכי נוכח הזמן שחלף אינה מחזיקה במסמכים הנחוצים להוכחת טענותיה, ולפיכך נגרם לה נזק ראייתי. המבקשת טוענת כי התביעה הוגשה בגין חוב עבור עסק שאינו פעיל משנת 2005, וכי נציגת מנהלת אגף המסים של המשיבה אמרה כי החוב נמחק, נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת. מדובר בהבטחה שלטונית. המבקשת מציינת כי עם קבלת מכתב ההתראה פנתה למנהלת אגף המסים, אשר אישרה כי מדובר בטעות. עוד טוענת המבקשת, כי עובר למכתב ההתראה לא קיבלה הודעה מהמשיבה אודות החוב.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית טוענת המשיבה, כי כתב התביעה הומצא לידי המבקשת עוד ביום 24.4.12 , כאשר הבקשה הוגשה באיחור של כחצי שנה, כאשר אין בבקשה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד. לגופה של ההתנגדות טוענת המשיבה, כי המבקשת לא צירפה ולו מסמך אחד להוכחת טענתה בדבר עזיבתה את הנכס או בדבר ההבטחה השלטונית שניתנה לה. כך גם יש לדחות את טענת ההתיישנות של המבקשת, שכן חלק מהחוב שולם במהלך התקופה הרלבנטית, מה שמהווה הודאה בחלק מהחוב. עוד וענת המשיבה, כי הדרך הנכונה להשיג על תשלום החוב הוא בהליך של השגה, דבר אשר לא נעשה על ידי המבקשת.
6. האם יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת התנגדות?
המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
7. שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור - ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).
8. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
9. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
10. במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך כי המבקשת פנתה ללשכת הסיוע המשפטי וחלף זמן עד אשר קיבלה אישור לייצוג ואף נדרש זמן רב להכנת ההתנגדות בשל העובדה שלא היו בדי המבקשת מסמכים נוכח השיהוי בהגשת התביעה. נסיבות אלה יכולות לעלות כדי טעם מיוחד הדרוש לשם הארכת מועד בערכאה ראשונה, לצורך שמיעת טענותיה של המבקשת והכרעה בהן לגופן, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בשל אי הגשת ההתנגדות במועד.
11. אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקשת טוענת כי הסתמכה על הבטחה שלטונית מצד המשיבה כי החוב נשוא התביעה יימחק וכי נגרם לה נזק ראייתי משהוגשה התביעה שנים רבות לאחר היווצרות החוב הנטען, כך שאין בידיה מסמכים להוכחת טענותיה. טענת המבקשת עשויה להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה, וכידוע בשלב זה אין פוסלים טענה מטעמים ראייתים. לפיכך, יש ליתן למבקשת רשות להתגונן.
12. לאור האמורלעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לה רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלה באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 750 ש"ח,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי . על המבקשת לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים מהיום לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
13. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר הצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.
ניתנה היום, יז' שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.